FOMO, הפחד מהחמצה, הוא האתגר הרגשי של חיים בעידן השפע. דורות קודמים התמודדו עם מחסור שהגביל את הבחירות שלהם. אנחנו מתמודדים עם הבעיה ההפוכה: אפשרויות אינסופFOMO מקשה עלינו אבל הוא גורם שלילי בחיים שלנו. בצד החיובי, הוא דוחף אותנו לחיות חיים עשירים יותר, לפתח את עצמנו, למצות הזדמנויות שאחרת היינו מחמיצים. האנרגיה הזו מניעה התקדמות אנושית, חדשנות וצמיחה, גם אישית וגם של עסקים, מדינות וכלכלות.
בצד הפחות משמח,FOMO הוא המקור לחוסר הסיפוק הכרוני שרבים מאיתנו חווים. לרעש הרקע הזה של אי שקט מתמיד. ביסודו, FOMO הוא הפחד שאנחנו מחמיצים את ההזדמנות להפוך למי שאנחנו יכולים להיות ולחיות את החיים שאנחנו רוצים. זהו הפחד הקיומי שאיכשהו, למרות כל מה שעשינו, השגנו וחווינו, אנחנו עדיין מחמיצים את החיים שלנו כי יש עוד כל כך הרבה.
יות בכל תחום בחיים שלנו.
דמיינו ילד שעומד בחנות ממתקים עם עשרה ₪ וחמש דקות לבחור. כל ממתק הופך למקור של לחץ כי בא לו על כולם. מה כדאי לו לבחור? וגם – לבחור אחד זה לוותר על אחרים טעימים לא פחות. דמיינו את הפנים של הילד הזה. עיניים פעורות שקופצות בין המדפים. ידיים שמושטות לכמה שוקולדים בו זמנית. הבעה של מצוקה על סף בכי.
זה אנחנו. כל יום. רק שחנות הממתקים שלנו היא העולם כולו, והמשאבים המוגבלים שלנו הם זמן, אנרגיה, כסף וקשב.
הצלחה כלכלית לא מפחיתה את ה- FOMO. להיפך, היא מעצימה אותו. ככל שאנחנו משיגים יותר, כך אנחנו רואים מה עוד אפשר להשיג. ככל שנפתחות יותר דלתות, כך אנחנו מבחינים בעוד ועוד חדרים שעדיין לא נכנסנו אליהם. יותר כסף דווקא הופך את ההחלטות הפיננסיות לקשות יותר, לא קלות יותר.